חנוכה

בכל יו"ט אנו מבקשים מהקב"ה שיצילנו מהגלות השייך לאותו גאולה. 

בהלל אומרים אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא, הר"ת של שני פסוקים אלו הוא בגימטריא 66, וזה גם הגמטריא של הגלות של חנוכה "יון" – בגימטריא 66.

-ויש להוסיף ובהקדם:

בתהלים לז:ג "כִּי יְהֹוָה עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ".

ע"י הנס של חנוכה, והנצחון על היונים, חזרה כבוד שמים, ונראו לעין כל שהקב"ה הוי "עליון" ו"נורא".

אולי יש לקרות המלה "עליון" שהקב"ה הוי "אל" על "יון". ובזה יומתק שהסופי תיבות של "כי ה' עליון נורא" הוי ג"כ בגימטריא 66.

פרשת וישב

  

 וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר – בראשית לז:יא

"את הדבר" בגימטריא "ברית" שניהם 612.

והפירוש י"ל שיעקב ראה שהסוף של מעשה יוסף הוא ירידתו למצרים, שזה הוא בשביל יציאת מצרים, שהוא יגיע להברית עם הקב"ה ע"י מ"ת.  וזהו "את הדבר" שראה יעקב, כי הוא ראה "הברית", ושהכל הוא חלק מחשבונו של עולם, כפי כוונה עליונה, ודבר זה הוא שמר.

ויש לומר עוד, ובהקדם:

וַיָּקֶם עֵדוּת | בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם  – תהלים עח:ה

"ויקם" הוי בגימטריא "יוסף" – שניהם 156.

והפירוש הוא כנ"ל שמעשה יוסף, וירדתו למצרים, הי' עדות ליעקב על מה שיקרה אח"כ, שבנ"י יהי' להם יצי"מ והברית של מ"ת ועוד.

פרשת וישלח - ענינו של יעקב הוי מקל

קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה

הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת

(בראשית לב:יא)

נראה לומר שענינו של יעקב אבינו הוא במקלי, כי תמיד הי' סומך על דבר ה' בביטול, ולא הי' בו שמץ של כחי ועוצם ידי, כי תמיד הי' סומך על ה"מקל" שלו - דבר השם.

ועפ"ז אתי שפיר ש"יעקב" הוי בגימטריא של "במקלי = שניהם 182, וק"ל.

(ושוב ראיתי שכעי"ז מובא בבעה"ט).

ויש להוסיף עפמ"ש בתהלים (קמו:י) "ימלוך ה' לעולם אלוהיך ציון לדור ודור, הללויה". וראשי תיבות של פסוק זה הוי בגימטריא של 182 כדלעיל.

ובאמת הדברים מופלאים, שהרי בתהלים שם בפסוק ה' מפורש "אשרי שא-ל יעקב בעזרו", וכנראה רמז לזה הפסוק בהמשך דבריו בהגימטריא של הראשי תיבות כדלעיל.

ויש לסיים בזה שנשתנה שמו מיעקב לישראל, וסופי תיבות של הפסוק דלעיל הוי בגימטריא 540, והגמטריא של ישראל הוי 541.